בסיפור מסופר על עיר טיפשית ושמה חלם. פעם באו אנשים מהעיר חלם הם הלכו לעיר השכנה. המסע היה ארוך הם היו רעבים. הם הריח טוב וטעים. הגיעו אל המוכר כעכים. האחר מהם אמר;מה זה הלחם הזה המוכר אמר; בואו אני אתן לכם לטעום. טעמו האנשים את הכעכים הם היו מאוד טעימים. הם אכלו עוד עוד ועוד... ובטן שלהם התמלאה כעכים אחר אמר; איך עושים את הכעכים האלה. המוכר אמר; תכינו בצק, לושו אותו היטב חלקו את הבצק למנות בגודל אגרוף. הכינו רצועות בצק. קחו חור הקיפו אותו. תכניסו אותו אל התנור תאפו חצי שעה ויוצא כעכים ליתפארת. אמר אחר; אנחנו יודעים לעשות הכול חוץ מחורים. מאיפה ניקח חורים אמר אחר; המוכר אמר קחו כמה כעכים תאכלו אותם ותישמרו את החורים. שמחו האנשים ויצאו לדרך הם ישבו ופיטפטו ואכלו את הכעכים. ואחד אמר אכלנו את הכעכים ולא שמרנו את החורים. מצחיק שאנשי חלם חשוב שאפשר לישמור חורים. נימה אישית; אהבתי את הסיפור כי הוא מצחיק טיפשי ויפה.
שרון
השבמחקאהבתי את הכתיבה שלך את הייתיחשת למבנה תוכן ולשון יפה מאוד ממני אושר
אושר היקר
השבמחקתודה על תגובתך תודה שאתה מגיב לי מימני שרון.