שומר המסילה

מסופר על ילד אמיץ. ניום אני אספר סיפור על איש שגר בבית קטן ליד מסילת רכבת. יש איש ואישה ויש להם ילד בשם שלמון. האבא הוא השומר של מסילת הרכבת. בבוקר דגל ירוק זה סימן טוב. ובבוקר דגל אדום זה סימן רע. בערב פנס לבן זה סימן טוב. ובערב פנס אדום זה סימן רע. בערב שלמון אמר ''אני אצא הפעם'' ופיתאום התחיל לרדת גשם.'' שלמון נבהל אבל ליבו התחזק''. הברק פגע בפסי הרכבת ושלמון לקח רק פנס לבן.''אוי ואבוי'' אמר שלמון מה אני יעשה עכשיו? שלמון רצה לרוץ הביתה ולהחליף לפנס אדום. אבל נזכר מיד שהרכבת צריכה להגיע. ניזכר שלמון שהוא לובש חולצה אדומה. שלמון פשט את חולצתו וכיסה אותה בפנס הלבן. הרכבת באה ושלמון התחיל ליצעוק אסון אסון. הקטר עצר והנוסעים ברכבת ניצלו.
גילי ויואב.
יואב- הוא לא היה צריך לעשות את זה זה היה מסוכן.
גילח הוא היה צריך לעשות את זה כדי להציל את הנוסעים.
אני מסכימה עם גילי. ולדעתי מה ששלמון עשה זה היה מאוד אמיץ. הוא היה צריך לעשות את זה כדי להציל את הנוסעים. הוא היה צריך לעשות את זה כדי לעזור לאבא שלו.
נימה אישית.
אהבתי את הסיפור הסיפור הוא יפה ואמיץ. 

חויה מחופשת פורים.

שלום היום אני אספר את החוויות שלי מחג פורים. בחג פורים נסעתי ללונה פארק והלכתי לקונגו המתקן הזה ששם שטים על סירה גדולה. קונגו זה המיתקן האהוב עלי בכול הלונה פארק. משם עברתי לגלגל הענק ושם עצרו אותנו למעלה וראיתי את כול הלונה פארק. אחר כך עברתי למיתקן שיש בו כיסאות מעופפות. ואחר כך הלכתי לאכול. אחרי האוכל עברתי למכוניות מיתגשות. ואחר כך עברתי לנדנדות האלה באוויר נהנהתי מאוד בלונה פארק ומציעה ללכת לשם. הלכתי עם אמא שלי. ואהבתי מאוד להיות שם כי כיף. ולונה פארק זה מקום בילוי מאוד טוב.    

הטיול בנחל אלכסנדר.

מסופר על צבי ים פצועים. ביום שלישי כול כיתות גימל. נסענו לנחל אלכסנדר.
בנחל אלכסנדר מטפלים בצבי ים שניפצעו.הנסיעה ההיתה ארוכה אבל זה היה שווה את זה. כשהגענו קודם כול אכלנו ארוחת בוקר. והמדריך הגיע ועשה לנו סיור ביער. אחר כך שיחקנו מישחק. הגענו לאמצע היער ואכלנו ארוחת צהרים.המשכנו בסיור. -המדריך הראה לנו סירטון על צבי ים.
ואחר כך לקח אותמו למקום ששם שוכבים צבי ים.ובמקום הזה היה צב אחד עם מחלה מאוד קשה שיכולה גם להידבק לבני אדם. אז המדריך אחר לנו לא ליהתקרב אליו. נהנהתי מאוד בנחל אלכסנדר כדי לבקר שם הרבה פעמים. וליסתכל על צבי הים.
\

אני וגלורי בטניס

מסופר אל בובה שהגיעה מאמריקה ותיר שלנו בישראל. הבובה היא נשר אני המורה והכיתה שלי מארחים אותו בישראל. כול ילד\ה שרוצה לפי תור לוקח\ת אותו לחוג או הביתה ומיצטלםאו מיצטלמת עם הבובה לבובה קוראים גלורי. גלורי הוא נשר שלו מסוכן כי יש לו ראש לבן. הציפור הלאומית באמריקה היא נשר. והציפור הלאומית של ישראל היא דוחיפת. אני מקווה שגלורי ייהנה ליתארח בישראל. בטניס שלקחתי אותו נהנתי ליצטלם איתו ולארח אותו בביתי.

אני רוצה להמליץ על ספר שאהבתי הדודה שלי מרחוב הנביאים הסופר יורם טהרלב.

הדודה שלי מרחוב הנביאים יותר מהכול אהבה ילדים. שנולד לה בן ריאשון היא קראה לו ירמיהו. והדודה חשבה שהוא משחק לבד וצריך להוליד עוד אח. ושהילד נישאר בבית הוא קראה את כול הספרים הוא חשב שליקרוא זה ניקרא ליקרוע. והדודה אמרה צריך עוד אח. הדודה הולידה עוד אח וקראה לו ישעהיו שהדודה הכניסה לאמבטיה את הילדים הם עשו שם בועות וסבון על הריצפה. והדודה אמרה צריך עוד אח שיתנו לנו לישון בשקט ובשלווה. הדודה הולידה עוד אח וקראו לו שמואל. ושמאול היה ילד טוב ויפה אך לרגע לא סגר את הפה. בשש צעק שייתנו לו חלב בשבע רצה את אמא אליו בעשר וחצי מהר החיתול התמלאה. נהנהתי ואהבתי את הספר הוא היה מצחיק ומשעשע.    

יום בחיי

היום אספר על יום בחיי. קמתי הילבשתי היסתרקתי ועשיתי קוקו. סידרתי את המיטה.והלכתי לאכול. ציחצחקתי שיניים. חיביתי את האור. נעלתי נעליים לקחתי מפתח תיק וטלפון סגרתי את הדלת. בדקתי והלכתי בשבע וחצי לבית הספר. בגעתי לבית הספר הורדתי כיסא ותיק הכנסתי את הטלפון והמפתחות. והלכתי לשחק. היה צילצול הגעתי לשיעור אנגלית עשיתי את המבחן. והיה צילצול לשיעור מתמטיקה עשיתי בחוברת ובמחברת.היה צילצול להפסקה שיחקתי והיה צילצול. היה עוד פעם מתמטיקה עשיתי שוב במחברת והיה צילצול לתורה. בתורה בדקה שושי שיעורי בית ועשיתי במחברת וגם בחוברת.
והיה צילצול להפסקה. בהפסקה הקטנה טיילתי עם לינה. והיה צילצול לשיעור אחרון למדעים המורה נתנה לנו שיעורי בית.
והיה צילצול לקחתי תיק הרמתי את הכיסא והלכתי הביתה פגשתי את סבתא הורדתי נעליים סידרתי תיק שטפתי ידיים והלכתי לאכול. אחותי הלכה לחוג וסיימתי לאכול וסבתא הלכה חיכיתי לאמא וראיתי טלויזיה ואמא באה. אמא באה והלכתי איתה לסופר. חיכיתי לג'ניפר הורדתי נעלים וגם אמא סידרנו אוכל ואני ואמא ראינו במחשב תמונות מצחיקות. גניפר באה ראיתי טלויזיה אמרתי לאבא שלום.עשיתי שיעורים והלכתי לישון.

מעשה שהיה כך היה

לפני שנתיים ההיתי במלון. פגשתי ילדה בשם טניה וילדה בשם פני. טניה באה מרוסיה ואהבה אותי ואת אחותי מאוד. אבל הימים עברו מהר וטניה עזבה. טניה נתנה לנו מתנה. אמרתי לטניה להתראות ברוסית וגם ג'ניפר. שיחקתי עם פני. פני ההיתה בת 5 וחצי ופני ההיתה ילדה חמודה מאוד. והיה כבר ארבע שלושים ושלוש ויצאנו מהברכה והלכתי לאכול בחדר.היתקלחתי היבשתי שיער והתלבשתי. שיחקתי עם אחותי במשחקי מחבואים ותופסת. והלכנו לאכול ארוחת ערב. בשבע אכלתי מרק עם לחמניה ואכלתי גם קוסקוס. עליתי לחדר נחתי השעה ההיתה רבע לשמונה קמתי וירדתי להצגה. ההצגה ההיתה על טרזן. נהנהתי מאוד. עליתי לחדר לבשתי פיג'מה והלכתי לישון בתישע ורבע.   

אנשי חלם והכעכים

בסיפור מסופר על עיר טיפשית ושמה חלם. פעם באו אנשים מהעיר חלם הם הלכו לעיר השכנה. המסע היה ארוך  הם היו רעבים. הם הריח טוב וטעים. הגיעו אל המוכר כעכים. האחר מהם אמר;מה זה הלחם הזה המוכר אמר; בואו אני אתן לכם לטעום. טעמו האנשים את הכעכים הם היו מאוד טעימים. הם אכלו עוד עוד ועוד... ובטן שלהם התמלאה כעכים אחר אמר; איך עושים את הכעכים האלה. המוכר אמר; תכינו בצק, לושו אותו היטב חלקו את הבצק למנות בגודל אגרוף. הכינו רצועות בצק. קחו חור הקיפו אותו. תכניסו אותו אל התנור תאפו חצי שעה ויוצא כעכים ליתפארת. אמר אחר; אנחנו יודעים לעשות הכול חוץ מחורים. מאיפה ניקח חורים אמר אחר; המוכר אמר קחו כמה כעכים תאכלו אותם ותישמרו את החורים. שמחו האנשים ויצאו לדרך הם ישבו ופיטפטו ואכלו את הכעכים. ואחד אמר אכלנו את הכעכים ולא שמרנו את החורים. מצחיק שאנשי חלם חשוב שאפשר לישמור חורים. נימה אישית; אהבתי את הסיפור כי הוא מצחיק טיפשי ויפה. 

תאור דמות של דניאל

מסופר על ילד שלא היה מקובל בכיתה.
שלום שמי דניאל יש לי שיער ארוך שחור וחלק. ועיניים כמו שתי נורות זהירות. ופנים לבנים לבנים. אני גר בכפר קטן לומד בכיתה ג' החברים שלי צוחקים עלי כי אני אומר שאני נולדתי בכרובית וזה נכון. יש לי אמא בשם ציפורה. ואבא בשם ג'ורא וסבא צבי. דניאל אומר שהוא נולד בתוך כרובית והמורה שלו יוסף לא מאמין לי. דניאל אהב לשחק במחבואים. החברים שלו חושבים שהוא מוזר. לא ההיתי רוצה להיות חברה שלו כי הוא מוזר ורציתי שיהיו לי רק חברים דומים. לדעתי דניאל מוזר ומיוחד והוא צריך להכיר יותר חברים.